חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החדש (2018) נועד להסדיר בין אינטרס הנושים (אלו שחייבים להם כסף) לפרוע סכום גבוה ככל שניתן מהחייב, לבין האינטרס של החייב אשר לרוב מיוצג בידי עורך דין חדלות פירעון, להגיע למצב של מחיקת חובותיו על ידי קבלת צו הפטר שיסתום את הגולל על חובותיו ובכך, יביא אותו למצב בו יוכל "לעמוד על רגליו".
טרם חקיקת החוק והמהפכה שהוא חולל עם יציאתו, ענייני החובות של אנשים פרטיים ושל חברות, היו מוסדרים בשתי מערכות חוק:
פקודת פשיטת הרגל – שעסקה בהליכים הנוגעים לאנשים פרטיים.
פקודת החברות – אשר עסקה בחלקה בהליכי פירוק חברות ותאגידים.
אך עידן זה הסתיים, וחוקים אלה כבר אינם רלוונטים בכל הנוגע לחדלות פירעון (פשיטת רגל) הן כלפי אנשים פרטיים והן כלפי חברות.
נעים מאוד "חדלות פירעון" היי שלום "פשיטת רגל"
החוק החדש ביטל למעשה את החוקים והתקנות שהיו נחלת העבר בהליכי פשיטת רגל ועורכי הדין לפשיטות רגל נדרשו ללמוד את החוקים והתקנות החדשים על מנת שיוכלו לפעול לאורם. החוק מכניס "תחת מטריה אחת" את שני סוגי החייבים -אנשים פרטיים וחברות בכפיפה אחת, כאשר ההליכים לגביהם כיום דומים מאוד.
מהן המטרות שבא לקדם החוק?
#1 שיקומו הכלכלי של החייב
בהתאם לדברי ההסבר להצעת החקיקה, החוק מגלה התחשבות רבה במצבו הכלכלי של החייב ורואה את שיקומו כערך הנעלה ביותר. החוק למעשה בא לשנות את קו החשיבה החברתי והמשפטי הקיים ולגרום לכך שהציבור לא יראה בחייבים אנשים שיש להטיל עליהם אות קלון ו"לסמן" אותם כגורמים לא מוסריים שהתקשרות עמם תהווה סכנה.
החוק מנסה להחדיר לתודעה כי יוקר המחיה הלא מידתי ששורר בארץ לצד התנהלות לא מרוסנת של הבנקים בנתינת אשראי, הביאו את חדלי הפירעון הלום. משכך, אין לפגוע בשגרת חייהם התקינה ובסיכוייהם להשתקם.
#2 הגדלת שיעור החוב שהנושים יוכלו לפרוע
אם ציינו בסעיף שלעיל כי התכלית העיקרית היא שיקום החייב, או במילים אחרות "החייב במרכז", הרי שאין מנוס מכך, שיהיו גורמים שייפגעו מכך, הלא הם הנושים אשר להם חב היחיד או התאגיד כספים. עם זאת, החוק יוצר איזון מסוים בין הצדדים ומציע הסדרים שיש בהם גם אפשרות להגדיל את הכנסת החייב ובכך למזער ככל האפשר את הפגיעה בנושים כתוצאה מהליכים אלה.
למעשה, שני הצדדים יכולים בתום הליכי חדלות הפירעון לצאת נשכרים:
החייב – משוקם כלכלית, הנושים – מקבלים שיעור גבוה ככל שניתן מסך החובות שמגיע להם.
#3 שילוב החייב
הליכי חדלות פירעון כלפי אנשים פרטיים (יחידים) הם חזון נפרץ בימינו. כמעט 1% מהאוכלוסיה צובא על דלתו של בית המשפט בתחינה להיפטר מהחובות ולהיגמל מהייסורים. אלא שלא רק החייב מתייסר, גם בני משפחתו, ולכן, יש לפעול לתיקון המצב הזה, ולהביא לכך, שהפגיעה בחייב ובבני משפחתו (ככל שישנם כאלה) תהיה פחותה עד כמה שאפשר ולאפשר לו להשתלב במרקם החיים הכלכליים בעתיד.
כיצד מתבצע ההליך לפי החוק החדש?
לאחר שראינו שהחוק החדש, על פניו בעל תועלת לנושים וכמובן לחייבים, הבה נראה כיצד מתחילים במסע המופלא בדרך להפטר.
הליכי חדלות פירעון של אדם פרטי או תאגיד, יחלו עם "בקשה לצו לפתיחת הליכים", הבקשה יכולה להיות מוגשת על ידי החייב או עורך דין חדלות פירעון מטעמו, הנושים או היועץ המשפטי לממשלה.
צו לפתיחת הליכים מודיע כי החייב הוא חדל פירעון או שקיימת סבירות גבוהה וקרובה לכך שהוא יהיה כזה וכי יש להסדיר את חובותיו בהקדם.
✦ הליכי חדלות פירעון של תאגיד
בית המשפט המוסמך לנהל הליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא תאגיד (חברה בע"מ), הוא בית המשפט המחוזי שנמצא באזור שבו רשום התאגיד או באזור שבו נמצאים עסקיו העיקריים או מרבית הנכסים שלו.
שלבי ההליך העיקריים לגבי תאגיד לפי סדר כרונולוגי:
ראשית, מוגשת בקשה לבית המשפט המחוזי לצו לפתיחת הליכים באמצעות החייב עצמו או באמצעות עורך דין שהוסמך על ידי התאגיד לטפל בהליך.
א. ניתן צו לפתיחת ההליכים.
ב. בית המשפט יחליט כיצד יש לטפל באותו התאגיד – האם ללכת על הליך שיביא לשיקומו הכלכלי או הליך שיביא לפירוק התאגיד וחיסולו.
ג. כל הליכי הגבייה הקיימים נגד התאגיד מוקפאים. בית המשפט ממנה נאמן שיהיה זרועו הארוכה ויהיה אחראי על יישום בפועל של ההליכים.
ד. אם הורה בית המשפט על הפעלת התאגיד למען שיקומו הכלכלי – תוטל על הנאמן מלאכת הפעלת עסקי התאגיד וזאת, כדי לאפשר את המשך פעילותו שיתכן ותביא להגדלת הסכום שהנושים יקבלו מכך.
תוכנית לשיקום כלכלי תובא לאישורם של הנושים ושל חברי התאגיד ורק לאחר מכן, תובא לאישור של בית המשפט.
ה. אם הורה בית המשפט על פירוק התאגיד – הנאמן יפעל למימוש נכסי קופת הנשייה וחלוקת התמורה בין הנושים בהתאם לסדר הנשייה הקבוע בחוק.
לאחר השלמת תהליך הפירוק של התאגיד, יורה בית המשפט על חיסולו של התאגיד.
✦ הליכי חדלות פירעון של אדם פרטי
מי רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לאדם פרטי?
- החייב: אדם פרטי שנמצא במצב של חדלות פירעון או עלול להימצא במצב כזה וההליך יסייע למנוע את חדלות פירעונו.
- נושה: מי שקיימות התחייבויות כלפיו.
- היועץ המשפטי לממשלה: לעתים נדירות זה קורה שהיועמ”ש עושה שימוש בסמכותו בעניין זה.
התנאים לפתיחת הליך חדלות פירעון לפרטיים ועסקים מורשים
התנאים לפתיחת הליך חדלות פירעון לפרטיים ועסקים מורשים- החייב הוא אדם פרטי, עוסק מורשה או עוסק פטור, אך לא חברה היות ולתאגידים ישנו הליך נפרד שנקרא פירוק.
- סך ההתחייבויות עולה על 50,152 ₪. במקרים מסויימים יהיה אפשרי להגיש בקשה גם כשסך החובות נמוך יותר מסכום זה.
- החייב עומד לפחות בתנאי אחד מאלה שלהלן:
– במועד הגשת הבקשה למתן צו לפתיחת הליכים הוא מתגורר בישראל.
– מרכז החיים שלו במשך 6 חודשים שלפני הגשת הבקשה הוא בישראל.
– יש לו עסקים בישראל.
– החייב מחזיק נכסים בישראל בעת הגשת הבקשה. - החייב שילם אגרת פתיחת תיק.
- הוגשו כל המסמכים הנדרשים לשם מתן הצו לפתיחת הליכים.
בית המשפט המוסמך לעניין הליכי חדלות פירעון של חייב שהוא יחיד (אדם פרטי), הוא בית משפט השלום באזור שבו גר החייב או באזור שבו נמצאים עסקיו העיקריים או נכסים שלו.
על ניהולם השוטף של ההליכים יהיה אחראי גוף במשרד המשפטים שנקרא "הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי" המוכר יותר בקיצור "הממונה". לעומת זאת, הכרעות בעלות אופי שיפוטי שמצריכות שיקול דעת מעמיק ונחשבות קריטיות עבור החייב או הנושה, כמו דיון בבקשה לביטול צו לביטול הליכים, מתן צו לשיקום כלכלי וכו', יהיו בסמכותו הבלעדית של בית משפט השלום.
מה שהוא מנהלתי (פרוצדורלי) – בסמכות הממונה.
מה שהוא בעל גוון הכרעתי, שיפוטי – בסמכות בית משפט השלום.
מה אומר החוק החדש עבור בעלי חובות נמוכים?
למי לא מתאימה הכניסה להליך?
ישנם מקצועות מסוימים שבהם אדם שהוכרז חדל פירעון לא יוכל לעסוק בהם. קיים ויכוח ציבורי על כך היות והדבר מנוגד לכאורה לחוק יסוד חופש העיסוק וכן מנוגד לתכלית שלשמה יצאה אל הפועל הרפורמה החדשה שהיא, שיקומו של החייב, היות ושלילת אדם מעיסוק במקצועו פוגעת כביכול בפוטנציאל ההשתכרות של החייב ובכך, גם בפוטנציאל השיקום שלו.
ואלו הם התחומים:
- עריכת דין
- תיווך במקרקעין
- קבלנות
- ייעוץ פנסיוני ושיווק פנסיוני
- קבלן כח אדם
מועצות שבהן מי שנמצא בהליך של חדלות פירעון לא יוכל לכהן:
- רשויות מקומיות – לא ניתן להתמודד על ראשות עיר או חברות במועצה מקומית.
- מועצת רשות שדות התעופה.
- מועצת הפירות
- הרשות השנייה לטלויזיה ולרדיו.
- מועצת רשות דואר ישראל.
כמה זמן נמשך ההליך?
הליך חדלות פירעון ממועד הגשת הבקשה הראשונית לפתיחה בהליך ועד לקבלת ההפטר בסיומו, אורך כ-4 שנים. כפי שניתן לראות בצורה מפורטת בהמשך.
שימו לב כי לא קיים "הליך עוקף" או "הליך אקספרס" כפי שפעמים רבות מוצג בפרסומות ברשתות החברתיות ובמודעות הממומנות במנועי החיפוש
שלבי הליך חדלות פירעון
א. הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכי חדלות פירעון – ההליך מתחיל עם בקשה לממונה על הליכי חדלות פירעון במשרד המשפטים לקבלת צו לפתיחת הליכים. בתוך 30 ימים ממועד הגשת הבקשה, מתקבלת תשובה על אישורה או דחייתה.
ב. תקופת ביניים – התקופה שממועד קבלת הצו ועד למתן הצו לשיקום כלכלי נמשכת 11 חודשים שבמהלכם החייב נדרש למסור לנאמן מידע על הכנסותיו, הוצאותיו, נכסיו וחובותיו וכן לעמוד בכל המגבלות והחובות שהוטלו עליו בצו לפתיחת הליכים. הנאמן יהיה אחראי גם על ניהול משא ומתן עם הנושים ויגבש הסדר תשלומים שיובא לאישור סופי על ידי בית המשפט.
ג. דיון בבית המשפט ומתן צו לשיקום כלכלי – לאחר שהנאמן בדק את נתוני החייב עליו להגיש את הממצאים לבית המשפט בדו"ח. בית המשפט יקיים דיון על סמך הדו"ח בנוכחות החייב והנושים ובדיון תתקבל החלטה על מתן צו לשיקום כלכלי שיכיל את אופן הסדרת החובות כגון: תקופת התשלומים, איזה נכסים ימומשו לצורך פירעון החוב ומאיזה חובות יהיה החייב פטור. ככל שבית המשפט שאין כל טעם לצו לשיקום כלכלי ומצבו של החייב לא מאפשר את פירעון החובות, יינתן הפטר לאלתר (מיידי).
ד. תקופת הצו לשיקום כלכלי – תקופה זו מתחילה ממתן הצו לשיקום כלכלי ועד לסיומו הסופי של הליך פשיטת הרגל ונמשכת כ-3 שנים. בתקופה זו על יהיה על החייב לעמוד בתנאים שקבע בית המשפט בצו לשיקום כלכלי, לעמוד בתוכנית התשלומים ודרך מימוש הנכסים לטובת הנושים. הממונה והנאמן ייבחנו מקרוב אם החייב מקיים את מה שבית המשפט קבע בתכנית לשיקום כלכלי בדרך לקבלת ההפטר.
ה. קבלת הפטר – אם החייב עמד בתנאים שהוצבו לו בתכנית לשיקום כלכלי, החייב יקבל פטור מחובות העבר, וזאת לפי מה שנקבע בצו לשיקום כלכלי.
משרד עורכי הדין שלנו מטפל בהליכי חדלות פירעון ובעל אחוזי הצלחה גבוהים ביותר בהשגת הפטרים. צרו עמנו קשר לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי
