תביעת כתובה מוגשת לבית הדין הרבני, ככל שהצדדים לגירושין לא הגיעו להסכמה ביניהם. הכתובה היא מסמך משפטי לכל דבר שהבעל מוסר לאשתו במעמד החופה ובו מפורטות חובותיו כלפיה בעת הנישואין, ובעיקר התחייבות כספית אם ירצה לגרש אותה או אם היא תתאלמן.
בכתובה מפורט הסכום שהבעל מתחייב לתת לאשתו עם הגירושין או שיינתן לה מעיזבונו אם ילך לעולמו. מטרת החיוב הכספי שבכתובה היא להקשות על הבעל לגרש את אשתו, "שלא תהא קלה בעיניו להוציאה" (מסכת בבא קמא פט, א). כן נועדה הכתובה לאפשר לאישה מקור מחיה תקופה מסוימת לאחר גירושין או לאחר פטירת בעלה.
בכתובה מתחייב הבעל בנוסף לזון, לפרנס בכבוד ולכבד את אישתו וחיובים אלה מקורם בפסוק "שארה, כסותה ועונתה לא יגרע" (שמות כא, י)
מתי יחייב בית הדין את הבעל בתשלום הכתובה
המקרים העיקריים שבהם תתקבל תביעת אישה לחיוב בעלה בסכום הכתובה הנם:
א. כשהיא תוכיח שהתנהגותו מנוגדת להלכה.
ב. כשהגירושין אינם באשמתה.
ג. לעיתים, כשהבעל מגיש תביעת גירושין ואין לו עילת גירושין מוצדקת בהלכה.
על מי נטל ההוכחה בתביעת כתובה?
דרך המלך היא שעל האישה להוכיח את זכותה לכתובה, לפי הכלל התלמודי "המוציא מחברו עליו הראיה" (מסכת בבא קמא מו, ב). ואולם יש דיינים הגורסים כי מלכתחילה כול אישה מוחזקת כמי שמגיעה לה כתובתה, ועל הבעל מוטל להוכיח שהוא פטור מתשלומה.
מתי תישלל זכותה של האישה לכתובה?
כשהגירושין נגרמים בשל התנהגותה, בעיקר כשהאישה:
א. לא שמרה אמונים לבעלה.
ב. עשתה "מעשי כיעור" (התנהגות המחשידה בחוסר נאמנות אך אין לכך ראיה חד משמעית).
ג. "עברה על דת" (נהגה באופן פסול לפי כללי ההלכה. למשל, הכשילה את בעלה במזון טרף כשהוא שומר כשרות).
ד. מרדה בבעלה. (בין השאר סירבה לקיים איתו חיי אישות ללא סיבה מוצדקת).
ה. עזבה את הבית ללא סיבה ”מבוררת".
ו. הסתירה מום או מחלה ממשית מלפני הנישואין.ז. אם בית הדין יורה לאישה לנסות לשקם את היחסים, והיא תסרב מסיבות שאינן
מוצדקות לפי ההלכה, יהיה הבעל פטור מכתובת.
האם בית הדין יחייב את הבעל במלוא הסכום הנקוב בכתובה?
הדיינים אינם חייבים לפסוק את כל הסכום. בפסיקת בתי הדין נקבע לא אחת כי אם הסכום בלתי סביר ואם הבעל לא התכוון להתחייב בו, יש להפחיתו.
לכן בתביעת כתובה קיימת חשיבות גדולה להצביע על מידתיות בין רמת ההכנסה של הבעל וכמות ההון שברשותו לבין הסכום לו התחייב בכתובה.
הדיינים נוטים לפסוק את מלוא סכום הכתובה בעיקר כשמוכח שהבעל לא היה נאמן לאישתו.
שאלות נפוצות
בית הדין הרבני (סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין)).
לבית המשפט למשפחה (סעיף 1(6)(ה) לחוק בית המשפט לענייני משפחה וסעיף 151 לחוק הירושה) אלא אם ניתנה הסכמת כול הנוגעים בדבר להתדיין בבית הדין הרבני (סעיף 155(א) לחוק הירושה).
הבעל יכול להתחייב בכתובה לסכום גבוה יותר מהסכום המזערי הנ"ל הקבוע
מאוד. ברוב הכתובות מוסיף הבעל את התוספת.
בהלכה, וסכום זה קרוי תוספת כתובה. התוספת הותקנה משום שערך הזוזים ירד
לפעמים פוסקים הדיינים להצמידו למדד או לדולר או שמוצאים פשרה אחרת כדי
שהאישה תקבל סכום כתובה סביר.
במרבית המקרים, כשבית הדין מחייב בעל בכתובה, הוא מנכה את הסכום המגיע לאשתו באיזון המשאבים. דיינים נוהגים לעיתים לכתוב, בנימה מחויכת, שאין "כפל מבצעים".
יש מקרים שבהם יחויב בעל בכתובה בלי להביא בחשבון כמה תקבל האישה מרכושו באיזון המשאבים. כך ייפסק בעיקר כשהבעל אינו נאמן.
בתביעת כתובה רשאים לייצג:
האישה בעצמה, טוען רבני או עורך דין.
אם בית הדין יורה לאישה לנסות לשקם את היחסים והיא תסרב מסיבות שאינן מוצדקות לפי ההלכה, יהיה הבעל פטור מכתובתה.
לפעמים כן. כשיש לה הצדקה לפי ההלכה להתגרש בשל התנהגות הבעל כגון חוסר נאמנות, אלימות או כשאינו מפרנס אותה.
יש מקרים שבהם יקבעו הדיינים כי משום שהאישה יזמה את הגירושין יהיה הבעל פטור מכתבתה ולכן, כל מקרה נבדק לגופו.
