תביעת אבהות היא תביעה לפסק דין הצהרתי, כלומר – אנו מבקשים מבית המשפט שייתן הצהרה שנועדה לקבוע שאדם מסוים הוא אביו או לא אביו של הקטין. תביעה זו נועדה לתת מענה בדרך כלל במקרים בהם אב של קטין מתכחש לאבהותו על מנת להתחמק מהתחייבויותיו בחוק.
אם האב מכיר בילד – מה טוב, אך אם האב מסרב להכיר, יהיה צורך לכפות עליו בדיקה גנטית שתוכיח שהוא אביו.
היות ועל מנת שאם וילדה הקטין יוכלו לממש את זכותם שבדין כגון: קבלת דמי מזונות, מדור וירושה, עליה להוכיח תחילה את זהות האב של הקטין, כך שלמעשה תביעת אבהות, היא נקודת הפתיחה במירוץ אחר הזכויות.
התועלת בתביעת אבהות
כאשר ניתן פסק דין המצהיר על כך שפלוני הוא אב הקטין, יש לכך השפעות כאשר העיקריות שבהן הן:
- הקטין יודע מי אביו
- בירור לגבי מחלות המועברות בתורשה
- לקטין תהיה הזכות לרשת מהעיזבון של אביו לאחר פטירתו
- ניתן לקבל דמי מזונות ולשאת בנטל הכלכלי המשותף בגידול הילד
- הסדרי ראייה ומשמורת על הילד יבואו לידי ביטוי
על המחבר
מרצה, מחבר ספרי הדרכה לעורכי דין ולציבור הרחב, ובעלים של משרד עורכי דין שעוסק בדיני משפחה וירושה.
שאלות נפוצות לגבי תביעת אבהות ובדיקה גנטית
לבית המשפט למשפחה לענייני משפחה. לבית דין דתי תהיה סמכות רק אם שני הצדדים יסכימו להעניק לו סמכות ובכפוף למתן אישורו של ראש בית הדין
בית דין דתי לפי החוק הוא בית דין רבני, שרעי, דרוזי ונוצרי
בדיקת דגימת DNA של אדם לשם אפיון והשוואה של רצפים של DNA. זו דגימה ביולוגית של אדם הנלקחת במטרה להפיק ממנה את ה-DNA שלו. הבדיקה נעשית במתכונת משולשת המתבססת על סוג הדם, סיווג הרקמות (.H.L.A) ובדיקת חומצת הגרעין – החומר התורשתי בתא הגרעין (DNA).
מקובל לכנות את הבדיקה "בדיקת רקמות".
קשר גנטי בין הנבדקים העשוי להגיע לדיוק של 99 אחוז. כשמדובר בשלילת אבהות הדיוק הוא ברמה של 100 אחוז.
הבדיקה מתבססת על העובדה שכול אדם נולד עם מטען גנטי זהה למטען הגנטי של שני הוריו.
1. לקביעת משמורת וזמני שהות.
2. לבירור זכותו של הילד לירושה.
3. מסיבות בריאותיות.
4. למתן פסק דין הצהרתי בתביעת אבהות הקובע כי הנתבע הוא אביו של הילד.
בדיקת אבהות מתבצעת במעבדות המוסמכות לבצע בדיקת רקמות לצורך הוכחת אבהות.
שלושת הצדדים, ועליהם להימצא בבדיקה בו-זמנית: האישה התובעת, הגבר הנתבע והילד. מזהים אותם לפי תעודות זהות ולפעמים מצלמים אותם לפני הבדיקה.
מניעת פגיעה בקטין בשל חשיפתו לחשש ממזרות. בית המשפט יבדוק אם יש אפשרות לערוך את הבדיקה בדרך שתקבע את קשרי המשפחה באופן שהפגיעה בזכויות הקטין "תצומצם או תימנע" . אם ישוכנע כי יש סיכוי סביר לנכונות טענת התובעת כי הנתבע הוא אביו של הילד בית המשפט יורה על הבדיקה.
"בדיקה חיצונית״ שהיא לפי החוק אחת מאלה:
(1) לקיחת דגימת תאים מחלקה הפנימי של הלחי.
(2) לקיחת דגימת רוק,
(3) לקיחת דגימת שיער, לרבות שורשיו, ולמעט שיער מחלקים מוצנעים של הגוף.
(4) לקיחת דגימה חיצונית אחרת שיקבע השר, בצו, לאחר התייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת המדע"
לא. כיוון שניתן לבצע בדיקה לא פולשנית, אין מניעה לבדוק גם תינוקות.
בית המשפט רשאי להורות על עריכתה רק אחרי שישקול את הצורך בכך בתקופת ההיריון והתובעת "נתנה הסכמה מדעת לעריכת הבדיקה" לאחר שתקבל הסבר על הסיכונים שבבדיקה לה ולעובר.
ניתן להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ נגד גבר בטענה שהוא אביו של עובר שטרם נולד אם השופט ישתכנע כי הוא עלול להשתמט מתביעה צפויה על ידי בריחה מהארץ.
הבריחה עלולה לסכל את אפשרותה של האישה לזכות בתביעת אבהות ולגבות מזונות.
לא. פסק הדין המצהיר אבהות יוצר מעמד (סטטוס) של הילד וכוחו יפה כלפי "כל העולם", ולא רק כלפי הנתבע. פסק דין זה משפיע גם על זכויותיהם של אנשים אחרים כגון בענייני ירושה.
לכן גם אם הנתבע אינו משתף פעולה ינהל השופט דיון הוכחות שבו על התובעת לשכנע שיש די ראיות כדי להצהיר שהנתבע הוא אביו של הילד.
לדיון יוזמן נציג היועץ המשפטי לממשלה כדי שיביע את עמדתו.
שימו לב
טענה של נתבע על "גניבת זרע" אינה מהווה הגנה בתביעת אבהות כלל!
מה קורה כשהאב מסרב לבצע בדיקת אבהות?
לאחר שבית המשפט הורה על ביצוע בדיקת הרקמות, קורה לא אחת שהנתבע החמקן מתעלם אף מהחלטה זו, נשאלת השאלה, אילו אמצעים יכולה תובעת לנקוט נגד נתבע המסרב לבצע החלטת בית משפט לבדיקת אבהות? כמובן שעליה לנסות לאכוף את הבדיקה לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט המאפשר "לאכוף את פסק הדין בקנס או במאסר" לכל מי שבחר שלא לציית לצו המורה לו לערוך את הבדיקה. במקרה אחד בו ייצגתי סירב הנתבע להתייצב לבדיקת רקמות שנקבעה בהחלטה. התובעת הגישה בקשה לפי פקודת הביזיון. השופט הוציא נגדו צו מאסר ל־7 ימים וקבע כי אם הוא יבצע את הבדיקה, צו המאסר יעוכב. אם הבדיקה תתבצע, הצו יבוטל. במקרה אחר סירבה אישה להתייצב לבדיקת רקמות שבית המשפט הורה על ביצועה לדרישה, הובע שטען כי הוא אביו של בתה. השופט הורה על מאסרה ל־20 יום והטיל עליה קנס של 10,000 ש"ח אך הוסיף כי הצו ייכנס לתוקף חודש ממועד נתינתו כדי לאפשר לאישה לחזור בה מסירובה.
האם כפיית בדיקת רקמות אינה פוגעת בזכות הנתבע לפי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו?
הפסיקה קביעה כי זכות הילד לדעת מי אביו גוברת על זכות הנתבע לסרב לבדיקה. בפסק דין של בית המשפט העליון כתב השופט מישאל חשין: "אדם כי יבקש לדעת מי אביו, מי אמו, מנין בא – 'מי אני' יזעק – כבודו יחייב את כולנו להושיט יד לעזרו"
האם שופט רשאי להסיק כי נתבע המסרב לבצע בדיקת רקמות הוא אביו של הילד? כן. הוא רשאי להסיק כל מסקנה הנראית לו מוצדקת בנסיבות העניין.
